Zone of Proximal development

From Reut Wiki

תופעת המפגש הקבוצתי בין אחרים רלוונטיים המייצרת למידה מסדר גודל אחר. מושג של לב ויגוצקי שמהווה בסיס להתמרה לאיזור ההתפתחות השילובי.

רקע

לב ויגוצקי היה גאון. האסון שלו הוא שהוא חי בתקופה הסובייטית, אבל כנראה שזה היה גם המזל שלו. יהודי, מת בגיל צעיר מאוד משחפת. חי בתקופת המהמפכה, עסק בתחום הקוגניציה של ילדים, ובמסגרת זאת הכיר את האפיסטם מאוד טוב, שהתרכז בעיקר בתפישה של פיאז'ה. למרות היום כבר מכירים אותו, המערב התוודע אליו רק בשנות ה-80.

ויגוצקי ישב במוסקבה וכתב מאמרים על חינוך, בשעה שבנו שם מערכת חינוך מודרנית קלאסית. יום אחד הגלו אותו לאיזור כפרי, אבל מאחר והיה שועל, הוא ישב בכיתות שהיו באותו מקום, והיה מפתח רעיונות חדשים לפי זה. אבל בית הספר הכפרי היה מאוד שונה מזה שבעיר הגדולה. מדובר בבית קטן שהיה בין הכפרים, המורים והילדים מגיעים מהכפרים, יש שם מטבח, והילדים הכינו אוכל, ניקו וכיוב'. המורה מידי פעם עושה הקבצה מאחר וכל הילדים מהגילאים השונים הם יחד. לכאורה, רמת ההתפתחות של הילדים הללו היתה צריכה להיות נמוכה לעומת זו של חיפה - פחות מורים, פחות טובים, ללא ספרי לימוד. אלא שויגוצקי גילה שזה בדיוק הפוך. ההתפתחות הקוגניטיבית הרבה יותר מהירה מאשר בבתי הספר הקלאסיים.

הוא קרא לעניין איזור ההתפתחות הקרובה (Zone of Proximal Development). לטענתו, ההתפתחות התפישתית שלנו איננה אישית, כמו שפיאז'ה אמר, אלא שהיא מושפעת עמוקות ממי שסובב אותנו. בבית הספר הכפרי היו סיכויים הרבה יותר גדולים להתפתחות של איזור ההתפתחות הקרוב, מאחר ושם הילדים הביאו דוגמאות מהחיים ומהחיים של הוריהם. בבית ספר קלאסי אסור להביא את הטקנה שלך. כאן, גם מאחר ולא היו ספרי לימוד (אפיסטם הלימוד היה מתחיל מהטקנה. בלי תיאוריה הם הפעילו את המעגל הפרקסיסי. לאחר מכן, הוא גילה שהילדים פיתחו לעצמם שפה. הוא חקר מתי מתפתחת אצל הילדים חשיבה אבסטרקטית. בנוסף, הוא גילה שכאשר מפגישים ילדים מגילאים שונים נוצרת תופעה משמעותית שאנחנו נייחס אותה למפגש עם אחר רלוונטי.

מסקנתו היתה שבניגוד לשיטה של פיאז'ה, שבה הילד צריך להבחן, אסור לא לשתף פעולה עם חברים, אסור לו לעשות התמרה, הוא טען שהמיון הזה לא מספק. לדעתו, הילדים היו צריכים להבחן באיזו מידה הם יכולים ללמוד מאיזור ההתפתחות הקרוב. אנחנו צריכים לבחון כיצד הילד יכול להתקדם בעזרת השילוביות באופן עצמאי. אסור לבחון את הילד כאינדיבידואל, אלא דרך יכולתו להתקדם דרך התפישה השילובית.

השינוי הבסיסי בעקבות מלחמת העולם הראשונה

רקע - השינוי של המלחמה

השינוי של ויגוצקי קשור בשינוי תפישתי שחל ברוסיה בעקבות מלחמת העולם הראשונה. במלחמת העולם הראשונה היו שינויים בסיסיים באופי המלחמה שלגנרלים לקח הרבה מאוד זמן להבין. היה להם מושג לפני המלחמה - 1:3, קרי - צריך עדיפות של 1:3 כדי לעבור את שטח ההשמדה ולכבוש את היעד. ברגע שהומצא המקלע ההיגיון הזה לא עבד יותר, והיתרון עבר למגן. רוב האנשים יפגעו בתנועה אל היעד, ומי שהגיע איבד את תנופת המתקפה. דבר שני שהתפתח היה התיל, והמוקשים - הכל חיזק את כוחו של המגן. אלא שבתחילת המלחמה היתה עדיין מחשבה שמי שיצליח לקבץ עדיפות של 3:1 ינצח, אבל מה שקרה הוא שהכל התחפר. הניסיון היה להרעיש את היעד ואז להסתער, ובמעבר רוב הכח היה נפגע.

מהפכה בעניינים צבאיים

המלחמה גוועה היתה בגלל שהרוסים יצאו ממנה. היה כאן רגע היסטורי, שבו הרוסים השתחררו מהמיינדסט הצבאי, וזה דחף חשיבה יצירתית מאוד בהמון תחומים, לא רק בצבא. הם הבינו שהתפיסה הקווית שמחלקת בין חזית ועורף איננה רלוונטית, זה היה קושר למלחמה בין האדומים ללבנים, שהיתה כזו. הם גם הבינו שצריך לנוע לעומק האויב, חשיבה שהשפיע גם על תורת הלחימה הגרמנית. הם הראשונים שהמציאו את הטנקים במובן התפישתי. כאשר בוחנים את העניין לעומק מבינים עד כמה המערב טעה, בכך שהיתה לו עליונות טכנולוגית, אבל לא בהכרח עליונות תפישתית. יש כאן טעות עמוקה כי החשיבה הסובייטית היתה אחרת, אבל לא פחות מעמיקה, אחד התחומים שהדבר קרה בו הוא תחום הקוגניציה.