קפיצת מדרגה בקרית מלאכי

From Reut Wiki

מה הפרוייקט הזה חידש אצל הצוות מבחינה מתודולוגית?

יש לנו מודל לקפיצת מדרגה, וקריית מלאכי היא למעשה סקיילינג.

במהלך הפרוייקט כצפוי התחדדו חורים במודל, סימני שאלה.

חמש נקודות מרכזיות התחדשו והתחדדו פנימה:

  1. יועצת שלא נשאבת ליומיום העירוני - מה שקריית מלאכי רצתה - לאחר תהליך עם ראש העיר והמנכ"ל, הדבר המרכזי שהם רצו מאיתנו זה פונקציה של יועץ אסטרטגי בתוך העירייה, בדומה למה שהיה בצפת. היתה שם הרבה פוליטיקה סביב זה. לבסוף נשכרה עדי אייל, והיא עובדת רשמית 'מחוץ לעיריה' - בניגוד לעמית גרנק בצפת, שעבד באופן צמוד עם ראש העיריה. בנוסף גם היה את צוות ראות שהיה מעורב בתהליכים עירוניים. עכשיו קורה משהו מעניין - היועצת כן מחוברת ליומיום העירוני (תזרים, תקציב) - מצד שני, בגלל שהיא לא עובדת עיריה, היא לא נשאבת ליומיום העירוני.
  2. הדיאגנוזה - לראשונה בתולדות ראות, הדיאגנוזה נעשתה כמעט בד בבד עם החזון. לוקחת בחשבון תעשייה, מסחר, אזורי תעשיה. ההפרדה בין גנרי לבין קפיצת מדרגה כמעט לא קיימת - בניגוד למה שהיינו אומרים פעם (תכניות עבודה - שוטף, ראות - קפיצת מדרגה).
  3. התוצר שאנחנו בונים מחבר בין הדיאגנוזה לבין המענה - אחר כך יומשג החזון. המענים שיש לנו לדיאגנוזה הם מאוד קונקרטים. למשל זיהינו בעיה של ניהול ידע עירונית שמשפיעה לא רק על יעילות, אלא גם על האתגר המרכזי של יציאה מרווחה לאיזהשהוא קיום בכבוד של האנשים. מתבטא למשל בזה שאין צהרונים. לכן נשים צריכות להוציא את הילדים שלהם מוקדם או לשים אותם במעונים של הרווחה. ועל כך אין נתונים ואין ידע. יש לנו כבר איש מקצוע שמתמחה בערים, ניהול ידע עירוני וניהול מוסדות קהילה, והתכנית האסטרטגית שמה את הבעיה, הפיתרון וגם את האופרציה הנלווית. כאן יש חבילה הרבה יותר שלמה.
  4. היחס בין התפקיד של ראות לתפקיד היועצת - היועצת רצה בטקטיקה (אאכלוס אזור התעשיה, חיבור המתנס למוסד אחר וכו'). האתגר שלנו היה לצייר את כל הפיל. אנחנו עוזרים לה לראות את התמונה השלמה. ראות נמצאת בצד של הידע.... העובדה שהיועצת לא בעיריה והיא לא בת קריית מלאכי וראות מלווה אותה מרחוק, אנחנו לא מתחככים ברמה של האתגר והפוליטיקה העירוניים. בצפת היו תקופות שספגנו צעקות וביקורת. אינידקציה למקום שלנו במערכת ולכך שהיינו שחקן משמעותי. אולי בקריית מלאכי זה עוד יבוא אבל אנחנו עוד לא שם.
  5. מתודולוגיה - אסור שיהיה דיון פרקסיסי שקשור לקפיצת מדרגה מקומית בלי מפה פיסית של האזור - יש כל הזמן התכה של המפה הפיסית לבין התפיסה. אתה כל הזמן ככה מדבר בהקשר.

התכנית האסטרטגית

  1. אין נכסים יחודיים מובהקים (בניגוד לצפת) - ברור היה מהרגע הראשון שחייבים להסתכל אזורית. וכשהתחלנו לעשות את זה הבנו הרבה דברים. עדיין אין תשובה על הכל ואין תכנית אופרטיבית. אבל יש באזור הרבה דברים - יש את נמל אשדוד שהולך להכפיל את עצמו, נושא החקלאות - מעוטף עזה לפקולטה לחקלקאות ברחובות, בית דגן ומכון וולקני - זה אומר שצריך להבין איך מתארגנים לדבר הזה. אינטל מאוד קרובה, לצד מפעלים נוספים של ייצור הייטק. תעשיות שקשורות ללוגיסטיקה - קריית מלאכי כצומת יכולה לשמש את תל אביב, הדרום, בהמשך מצרים. קריית מלאכי לא תוכל להיות קטר אזורי.
  2. העיר הולכת להכפיל את עצמה - יש 30 ערים נוספות במצב דומה. אירוע משנה משחק מבחינת ערים. הקטר הלאומי הולך לכיוון של ערים צמודות דופן. רוצים לייצר רצף. יתרונות וחסרונות. עיר כמו קריית מלאכי זה יכול להרוג. זה קיטוב. איך מייצרים כאן עיר אחת? כמו שכל השירותים החדשים בגבעת שמואל נמצאים בשכונה החדשה. למשל שהמתנ"ס וכל מוסדות הקהילה שלא ייבנו באופן מיידי בשכונה החדשה יעשו תהליך של מתחית פנים והשתדרגות כדי שהתושב לא יסע לאשדוד. מי שיצטרך לתרגם את זה הוא משרד האדריכלים.
  3. יש בעיר צריכת רווחה ואין צריכת שירותים קהילתיים (צהרני רווחה)מ - מה שהרווחה לא מספקת התושבים לא יודעים לצרוך. יש חוגים אבל פחות מ 20% מהילדים צורכים חוגים ! אין תודעה של צריכת שירותים אבל יש קהילות משימתיות שמייצרות שירותים לעצמם וכך גם עו"סים קהילתיים. המתנס לא יודע מזה. צריך לחבר את הדברים - המתנס יהיה מצוין לשכונות החדשות ולאזור, והמטרה היא לייצר תנועה מרווחה לקהילה

אלו 3 הרגליים של התוכנית האסטרטגית.

עדי מתחילה מאופרציה והיה סגירת מעגל פרקסיסי. למשל שגרוג מלאכות זעירות באזור תעשייה נכנס לתוכנית ויש סיכוי גבוה שיקרה. יכול להיות שנבנה את היכולות האלו בתוך ראות כי זו זוית קריטית. ראינו את זה גם עם יואל רובין בירוחם - "הנעת תהליך דרך החשב".

הדילמה : התוכנית תכתב ברמה של דיאגנוזה+יעדים+תוכניות למימוש. מהו המנגנון שמייצרים בעיר שממשיך את התהליכים האלו? היועץ טוב בשלב הדיאגנוזה אבל עכשיו צריך שהעירייה תראה דחיפות בחזון, תייצר משאבים וגו.

הדיון: "מאתגר פרקסיסי לאתגר חפצי"

  • עמית למד הרבה מה לא לעשות. בצפת היה שוני גדול. עמית גם עבד מול הממשלה והיה שקוע בפוליטיקה המוניציאלפית ועסקית. כל הזויות האלו קיימות בכל מקום.
  • בעצם עברנו משלב התשתית של השנה הראשונה ועכשיו צריך לרותם את קהילת המס"ה - המועדון של קריית מלאכי.
  • דינמיקה של פיתוח - אתה רוצה לייצר ערך. אין היום פונקציה בצפת שהרויחה ממה שעשינו מעבר לידע ותפיסה ויש לה היום שומנים לעשות. איך ההכנסות עוזרות למתנס להתגלגל קדימה.
  • פרסונלית יש שאלה אם אנחנו ועדי נמשיך, אבל הצד השני הוא שאם עמית היה מנהל משאבים חלק מהחסכון של העירייה היה חוזר לקרן לפיתוח וחוזר להצמיח. חסרה תפיסת פיתוח של כל המערכת. אתה מניח שאנשים יודעים לעבוד והמנהלי מתנסים יודעים איך להביא ילדים לחוגים.
  • מה הערך הכי גדול שאנחנו מביאים לעדי? באינטואיציה - לייצר אסטרטגיה שמקושרת לטקטיקה. בלעדינו היה לה קשה לייצר תמונה שלמה וחיבורים בין הדברים. כדאי לשאול אותה. אנחנו עוסקים בלספר סיפור והיא מבינה את זה.
  • איך אספנו את הנתונים? ביקשנו מהעיריה. מנהל מתנ"ס שיושבים איתו לפגישה. מנהל הפיתוח העסקי של נמל אשדוד. כל מי שנפגשנו איתו ואז הצלבנו עם נתוני למ"ס. אתה צריך להיות בשיחה של הנתונים, אחרת אתה בשיחה אבסטרקטית.
  • האם יש בנצ'מרקים? לא פוצח עד הסוף אבל עשינו קצת. פגשנו את החברה הבינלאומית שתהיה בנמל אשדוד. יש פה המון חוכמה שהיא להגיע לאנשים הנכונים בתעשייה. היועצת הצליחה להגיע להרבה מאוד אנשים. בציר התעשייתי-כלכלי היא הגיעה להרבה דברים בכוחות עצמה. כאן להבין שעזריאלי, שגם יודעים לנהל גני תעשייה, חברות בינלואמיות כמו נמלים יודעות לפנות אליהם. אתה רוצה דווקא להגיע לפעמים לעזריאלי בשיחה פתוחה ולהבין מהם מי פונה אליהם. יש פה משהו שהוא הרבה פחות אסטרטגי מהרבה תהליכים שלנו.
  • מה יהיה אופי השכונה החדשה? השכונה החדשה נחוותה כ'ענן' שייצר מבוכה. הגענו למסקנה שהיא ככל הנראה תהיה 30-40% חרדית.
  • למי כל סעיף בתכנית האסטרטגית ממוען? בשלב הזה יש שתי רמות - שקהילת המס"ה תכיר את החזון הזה ותזדהה איתו. בשלב הזה, יהיו סעיפים יותר כלליים אבל רוב הסעיפים ממוענים.בגליל המערבי למשל, התכנית האסטרטגית - יש שם סעיפים שששלושה גורמים שונים יכול לממש אותם. הוכנה טבלת אקסל עם משימות למוסדות העוגן למשל.
  • מה עומד על הפרק? לסגור את התכנית האסטרטגית. מול גזית גלוב, מול העיריה, מי שמכין את תכנית המתאר. ראות והיועצת מבינים למה התכנית חשובה. העיריה מבינה את זה במידה פחותה. ברגע שהיא תקבל את זה זה יהיה משהו אחר לגמרי שיעשה לה המון סדר. השאלה הגדולה היא המשך המעורבות שלנו. יכול להיות באחד משני צריכים - בואו נמשיך עם תהליך קפיצת המדרגה. ציר שני הוא הנושא הלאומי שעלה שם - ערים שמכפילות את עצמן כסוגיה לאומית. יש לנו נכסים גם בציר האקדמי. הפרוייקט נמצא לקראת חתימה מבחינת השלב הנוכחי.