מרכז פרח

From Reut Wiki

מתודולוגיית מרכז הפרח היא השם הכולל לאופן שבו פועל הצוות השילובי במכון. הרעיון מבוסס על עלי כותרת, המורכבים מהנוכחים בקבוצה, וממרכז הפרח שהיא מקום ההתרחשות של השילוביות.


התפתחות איזור ההתפתחות השילובי

השועלים הם עלי הכותרת של הפרח. העניין מתחיל משאלה עמומה שהיא בתחומי הבין של עלי הכותרת. כל אחד מעלי הכותרת מעשיר את העניין, ותורם לפיתוח הידע והתובנות במרכז הפרח. הקבוצה מתעשרת דרך הידע והקוגניציה של החברים. אבל גם הענן עצמו הולך ומשתנה, ומי שמשתתף בקבוצה משתנה אף הוא. ההשפעה היא דו צדדית - למרכז ולמשתתפים. הקבוצה משנה ומפתחת את המשתתפים.

צורת השיח במרכז הפרח

לשיח במרכז הפרח מספר עקרונות:

  • "המקום השלישי" והשהות להגות בו - הכל מוקרן ב-real time וכל הזמן ניתן לבהות בו ולפתח את מרכז הפרח. מרכז הפרח הוא דבר עם נוכחות. הוא נמצא כל הזמן בנוכחות (מוקרן על הקיר), ויש לכך נוכחות.
  • סקווש ולא פינגפונג - פינגפונג הוא אנטיתזה לחשיבה אבדוקטיבית. הדימוי של הסקווש הוא ששניינו מכים למקום אחד, ומרכז הפרח מעיף בחזרה, ומישהו אחר מתוך הקבוצה תופש, מבין אחרת, ומוסיף. כל התהליך של השיח האבודקטיבי הוא שיח של סקווש. אנחנו פותחים מפה, והיא מוקרנת על הקיר. אנחנו מבקשים מהמשתתפים ליחס את מה שהוא אומר למושג, או לומר שחסר מושג, ואז אנחנו כותבים את מה שנאמר. בניגוד לשיח לינארי, נוצר כאן שיח שאיננו אחד מול השני, אלא להעשיר את המפה. הפינגפונג נמנע על ידי זה שאני לא בהכרח מתייחס למה שנאמר לפני, אבל אני לא בהכרח דורס אחד את השני.
  • השיח כחשיבה דרך הדיבור - כאשר מישהו מדבר אף אחד לא מתערב, אנחנו נותנים לא להשלים את המחשבה. השפה משמשת אותנו לתקשורת, אבל גם לחשיבה. כאשר אנחנו רוצים להבין משהו אנחנו מדברים אותו. כאשר מישהו מדבר, הוא עושה לעצמו רפלקציה (מסתכל בלוח) ואף אחד לא מפסיק אותו עד שהוא אומר שהוא מסיים. השיטה הזו מאפשרת לנו לעשות את זה הרבה יותר טוב מאשר כאשר עושים את זה לבד (גם מדברים אל אחרים וגם רואים על הלוח). אם מישהו "מוכרח להגיד משהו" - הוא יכתוב נקודות ואז יכתוב. כל זה קשור בכך שהחשיבה היא בקצב אחר מאשר דיבור של אינפורמציה. כאשר יש לי תזה מוכנה, אני מדבר מהר, כאשר אני חושב זה תמיד יותר איטי. הקצב הכי נכון הוא קצב הכתבה לפי מה שגילו. ההקלדה גם מאיטה.
  • ניהול הקבוצה - מעבר ל-facilitator, יש גם תפקיד של מי שמקליד, ומכווין אותו לאותם מקומות שבהם השיח החסר. שני התפקידים הללו לא יקרו מעצמם בקבוצה. השאלה היא איך מנהלים את הסיבוכיות השאלות. המוח שלנו איננו מצליח לחשוב על מעל 5 היבטים והקשרים בניהם. בדרך כלל הבעיות שלנו, הן הרבה מעבר ל-5. התוכנה אמורה להתמודד עם הקושי הגלום כאן, בכך שאפשר להיות בשכונה, ואח"כ לבחון את היחסים עם השלם. ולכן גם הכלי שמאפשר לקבץ שכונה ולפתוח אותה.

הקבוצה האופטימאלית

המספר הוא חשוב, והוא קשור בסיבוכיות של הנושא - במספר עלי הכותרת. מהנסיון - אי אפשר לעשות את זה ב-20 איש, אבל אפשר לעשות מעגל ראשון-שני, שבו השני באותו רגע לא מתערב. ההטרדות הן מאוד משמעותיות - אם "האלוף" נכנס באמצע של התרחשות קבוצתית הוא גומר אותה באותו רגע, ויקח זמן עד שהקבוצה תחזור לשם.


מה קורה כשאין מקרן?

צריך להיות מודעים להתנייה הטכנולוגית שהעניין עושה בקרבנו, ולתהות איפה זה פוגש את המכון בעידן של המשגה בתנועה. אסור שהטכנולוגיה תשתלט על החשיבה שלנו, תשעבד אותנו.

  • לוח לבן לא כולא את החשיבה - הוא ריק, והמוח שלנו אוהב את זה. אפשר להתחיל אפילו מציור ולא מכתיבה. ומה שעוד חשוב - אני יכול למחוק - לשחק, להוסיף וכו'. זה חלק מזכות הגמגום. ה-mind the gap בנוי על הרעיון של לוח - לבן וריק.
  • מה קורה כשאני נמצא בפארק? (חושבים על אפליקציית mind the gap. זה לא זה?)