מסוגלות טכנולוגית - תפישה

From Reut Wiki

מסוגלות טכנולוגית

רקע

הידע שיוצג כאן הינו ניסיון לעשות התמרה של חדשנות מדעית וטכנולוגית בישראל לתוך ההקשר של להיות עובד בתוך המכון.

נקודה סינגולאריות דנה בנקודה בה מוח האדם והמכונה מתאחדים. מדובר ברגע בה המוח והנשמה הפחמנית מוזנים אל תוך מחשב, ניפטר מגופים חומריים ונעבור לעולם אחר. ריימונד קורצוייל טוען שנקודת זמן זו קרובה מתמיד. ברמה מסויימת, אנחנו כבר שם.

סייבורג

סייבורג (סייבר אורגניזם) הוא הכלאה של שני מינים. כדוגמא, חיבור של אדם עם אופניים הוא תחום סייבורג—חיבור אורגני בין אדם למכונה בה המכונה הופכת להיות הרחבה של הבנאדם והפוך.

בין PDF ל-Word

הדגמה בין PDF ל-וורד. מה ההבדל? איכות קריאה. איך זה משנה את חווית הקריאה בצורה כל-כך יוצא דופן? (שיחה בנושא של חומר מודפס אל מול חומר במחשב) הבסיס מאחור אדובה רידר—נייצר מערכת מפגרת של קובץ שאי אפשר לגעת ולשנות. גם להוסיף הערות זה מסובך ודורש מספר פעולות מתוך הבנה שככה אנשים יקראו יותר טוב. הבדיקה היא מה זה עושה לנו? הוא עשה משהו שזה לא יזוז. שזה יהיה תקוע וככה זה יעבור הלאה לעולם. (גם קשור לזכויות יוצרים). בסופו של דבר, יקראו ביתר רצינות קובץ פי.די.אף מאשר וורד. בוורד באים לערוך ולכתוב. יש כאן התניות אבל השאלה מה המערכת מגבילה ומה מאפשרת. כאן חי הרעיון של הסייבורג. וורד פשוט מזמין כתיבה, עריכה, ועבודה! מטא-הקלדה – מונח של צבי (איך לוקחים רעיונות מהראש למקלדת) (פער מתארך כשמחפשים אות לדוגמא. הקלדה עיוורת מעלה עיניים למסך. התכווננות. נמצא במה שמתעסק. אדם שמציץ על מישהו נמצא שם עד שנתפס וחוזר למקומו הראשוני. ההקלדה היא איך הרעיון יורד מהמחשבה לתוך המחשב. קיצורי מקלדת זה חלק מהסיפור הזה. ישר שם. אוטומטית. אני שולט באפשרויות תוכנה. אני שם. לא צריך לחשוב יותר מדי. מאפשר את הלכידה של המחשבה הטרייה. זה הדבר החדש לפני ה-"איך אומרים". באותו מובן הוא גם מונע פריצה לאפשרויות חדשות. המחשבות רצות לאור גירויים. יש שיכולים לקרוא על וורד. יש אנשים שקשה להם בכלל לקרוא על מחשב. ה-פי.די.אף קצת עוזר לנו עם זה. הדף סוגר לנו את רוב הדברים. הדף לא יאפשר להיות אנגריבירדס. קרועים במתח הזה של לסגור אפשרויות, להיות במרחב ידוע ובטוח, מול לפתוח אינסוף אפשרויות. מתים מפחד מהאפשרות השנייה. הדף הוא המשך המחשב. (סייבורג נולד בעולם של יחסי כוח—גברים מול נשים) (האיטיות נותנת המון—מקום להשפיע. זה המקום לתיווך ולפעולה) שתי מגמות שהעולם נמצא בתוכם והם משמעותיות בשביל להבין את החוויה הדיאלקטית (שני ראשים של סייבור מתוך שני מגמות שונות) 1. גן נעול (האדם לא יפגוש באג או חוויה לא מתוכננת, וזה תמיד יעבוד טוב) (הכל מאוד סגור ומסודר היטב) (ממש כמו גן עדן, ולכן נקרא גן נעול) (הגנה מפני האפשרויות האינסופיות—האפשרויות הם אפשרויות של התוכנה. רובנו לא פוגשים את התוכנה אף פעם, איפשהו מאחורי הממשק (הדיון הוא על ממשק ולא על מה שמאחוריו—אפל מגינים מפני הכל. הרבה יותר נוח לנו להתמודד עם עולם מוגבל אפשרויות, דבר שאנחנו מכירים ולא אינסופי.)) a. כשלא עובד, הולכים למומחה. b. פירצה אפשרית רק כשיש תאונה (כשהסיפור לא עובד) c. מכונה מספרת שהיא מכונה (מסך המוות השחור), הכל נפל, רגע התאונה d. ציטוט מתוך הקדמה לספר (...), תאונה אינטגרטיבית, מודרניות תקרוס מתוך בנייה של מודרניות על טכנולוגיה מאפשרת תאונה קולוסאלית שמעלה אפשרויות. רגע שיכול להביא פרוייקט לקיצו. \ e. הסייקל של שליחה למומחה והחזרה לגן הנעול הוא ההגנה האינסופית, אבל גם יכול להביא לתאונה האינטגראלית. (המומחה זה מערכת, לא אדם ספציפית. המכשיר הוא חלק ממערכת. תומך וחלק מהתאונה גם) 2. ממשק פרוץ – IT CAN DO FURTHER a. WINDOWS חיה במתח בין הדברים האלו. כל-כך הרבה אפשרויות לקריסה שהוא נמצא באמצע. רוב משמתמשיה חיים בעולם העולם עד כמה שאפשר. b. אף על פי כן יש הזנה מתמדת בין המגמות הסותרות. פיירפוקס כדוגמא. כשבונים הרבה מאוד אנשים וכל אחד לוקח חלק בפרוייקט יש קשר בין "יש לי בעיה" ל-"יש לי פתרון" ויש קשר תמידי. כולם הם חלק ממערכת. תוכנה במובן הגולמי ותוכנה במובן ה____. כולם לומדים אחד מהשני. (לא כל-כך הבנתי את הנקודה הזו) c. הבדל בין קוד סגור לממשק סגור. d. לא תמיד עושה את מה שהוא צריך לעשות. רשימה שחורה ולבנה. מי נכנס ולא נכנס מבחינת תוכנות. תפיסה של אפל היא תפיסה של רשימה לבנה. מי שנכנס הוא כי נתתי לו להיכנס. צריך להוכיח את עצמו בשביל זה. (השאלה היא האם עושה את מה שאמור לעשות) e. שכיחות התאונה גוברת ופירצה אפשרית רק כשיש תאונה

כשיש בעיה ונכנסים פנימה לומדים לאורך הדרך ברבדים יותר עמוקים מהסייבורג הופכים להיות מישהו שלומד את התוכנה (רגע שהתאונה מאפשרת אותה) כשזה לא עובד, פונים לקהילה יש מרחב שהוא המפץ הגדול של המסוגלות הטכנולוגית שמפקיע אותה מתפקיד הגיקים לזה שכל אדם יכול להיות זה שלוקח בעלות על בעיה. בונים מרחב נפילה בכל הקטע הזה. להיות מוכנים כדי לעשות תהליך שהוא לא סביב הסוגיה הזו. דוגמא בצבא. עבדו על תוכנה שקרסה פעם, פעמיים בשבוע.... צריכים לדעת מתי אנחנו במוד וורד ובמוד PDF אנחנו נדרשים ללמוד משהו שעוד אין עליו ידע. המציאות הזו מכריחה אותנו לקחת חלק ממנה. סייבורג 2.0 זה הסייבורג של הרשת החברתית כמישהו מעורב, פועל, יוצר ולא במציאות סגורה. הרוכב במד דופק כן גם יכול להרים את הראש. יש כאן אמירה שהיא קריאת כיוון למה שאנחנו רוצים לעשות במסוגלות טכנולוגית. אנחנו שואפים ליצור כמה שפחות תאונות והפרעות. איך מאזנים בין בפנים לבחוץ—מצד אחד חיים בעולם ומצד שני יאפשר להיות מבחוץ.

מסוגלות טכנולוגית: תחושבת מסוגלות והשפעה על המרחב שאני חי בתוכו. שליטה בכלים יכולת ל"צאת החוצה"—נדרשת מחוץ לחווית ממשק משתמש רלוונטיות טכנולוגית—זה השאלה איך אני ניגש לסוגיה באופן שהוא תואם את הסוגיה. מי הקהל ומה רוצים להשיג. זו השאלה וזה ההקשר. חשוב לדעת איך ניגשים, מתי ואיפה. סוג כתיבה. איך בוחרים לנתנסח. אולי אני מדבר בכלל. איפה כדאי לפרסם.

מציאות של DO IT YOURSELF נוצרה ואנחנו נעשים מומחים בעזרת קהילה. אבל השאלה מתי ואם זה יקרוס ואיך כיחידים נגיב לכזו קריסה. יתר על כן, אבל איננו פונים לקהילה בדברים רציניים מאוד (כמו ניתוח). זה אומר הרבה.


נסיון לעשות של התמרה של חלק מהעבודה בפרויקט של חדשנות מדעית וטכנולוגית בישראל לתוך ההקשר של להיות עובד בתוך המכון. כמה דברים אוניברסליים גם. אפשר לשחק עם המושגים. יהיו אמירות כלליות. המטרה לרוץ על זה ולא להיכנס לכל דבר. נסיון לתת מסגרת תפיסתית בדבר שהוא מאוד טכני. ממשק אדם מכונה.

בסוף כולם יושבים מול מחשב ושוברים את הראש. לא משנה באיזה מקצוע. בסוף הכל נראה אותו דבר. יושבים מול פייסבוק או וורד. כל התחום של מסוגלות טכנולוגית בבייסקמפ זה רי-פריימים. לשים מסגרת חדשה למציאות. לראות דברים קצת אחרת ב"הכשרה הטכנית" שהייתה במכון. גידי היה מזכיר המו"מ בקמפ דיווי כי הוא ידע להקליד עיוור. לכן בהכשרה היה הקלדה עיוורת, שליטה בתוכנות, קיצורי דרך, איך משתמשים במכון, ומבחן בסוף הכשרה אם יודעים לעשות העתק\הדבק + בדיקה של מילים בדקה.

הקשר התפיסתי הכללי, באים ללמוד אותו, ולמה זה רלוונטי או לא רלוונטי. (להיזכר איך כותבים במחברת). יש מקום לראות איפה אנחנו עומדים בכל זה. ראינו סרט על קורזוויל. נקודה סינגולארית בה מוח של אדם ומכונה יתאחדו ולא נוכל לשער מה יקרה שם. באותו רגע שהמוח והנשמה הפחמנית יוזנו לתוך המחשב. ניפטר מגופים חומריים ונעבור לעולם אחר. מתעסק עם רעיונות גדולים אבל אנחנו כבר שם. לא עושה אותנו יותר חכמים או נותן יכולות חדשים. היא כאן וחלק מהחיים. לא מפץ גדול כמו שקורזייל מדבר עליו.

סייבור-הכלאה של שני מינים. סייברג אורגניזם. חיבור של אדם עם אופניים כתחום סייבורג. סייבורג זה החיבור האורגני בין אדם למכונה. המכונה הופכת להיות הרחבה של בנאדם והפוך. זה לא תנאי. באופניים אפשר לנסוע בצפת וקר או חם בחוץ אבל בסוף ממקודים בצג של שעון שמנקז פעימות הלב וסיבובי רגליים. זה המרחב. מרחב ייחודי. מה שרואים זה הצג. זה חיבור אורגני. מה שמעניין זה ההתפרקות ולא הבנייה. (האדם בסוף מסמס ולא יותר). הדגמה בין PDF ל-וורד. מה ההבדל? איכות קריאה. איך זה משנה את חווית הקריאה בצורה כל-כך יוצא דופן? (שיחה בנושא של חומר מודפס אל מול חומר במחשב)

הבסיס מאחור אדובה רידר—נייצר מערכת מפגרת של קובץ שאי אפשר לגעת ולשנות. גם להוסיף הערות זה מסובך ודורש מספר פעולות מתוך הבנה שככה אנשים יקראו יותר טוב. הבדיקה היא מה זה עושה לנו? הוא עשה משהו שזה לא יזוז. שזה יהיה תקוע וככה זה יעבור הלאה לעולם. (גם קשור לזכויות יוצרים). בסופו של דבר, יקראו ביתר רצינות קובץ פי.די.אף מאשר וורד. בוורד באים לערוך ולכתוב. יש כאן התניות אבל השאלה מה המערכת מגבילה ומה מאפשרת. כאן חי הרעיון של הסייבורג. וורד פשוט מזמין כתיבה, עריכה, ועבודה!

מטא-הקלדה – מונח של צבי (איך לוקחים רעיונות מהראש למקלדת) (פער מתארך כשמחפשים אות לדוגמא. הקלדה עיוורת מעלה עיניים למסך. התכווננות. נמצא במה שמתעסק. אדם שמציץ על מישהו נמצא שם עד שנתפס וחוזר למקומו הראשוני. ההקלדה היא איך הרעיון יורד מהמחשבה לתוך המחשב. קיצורי מקלדת זה חלק מהסיפור הזה. ישר שם. אוטומטית.

אני שולט באפשרויות תוכנה. אני שם. לא צריך לחשוב יותר מדי. מאפשר את הלכידה של המחשבה הטרייה. זה הדבר החדש לפני ה-"איך אומרים". באותו מובן הוא גם מונע פריצה לאפשרויות חדשות.

המחשבות רצות לאור גירויים. יש שיכולים לקרוא על וורד. יש אנשים שקשה להם בכלל לקרוא על מחשב. ה-פי.די.אף קצת עוזר לנו עם זה. הדף סוגר לנו את רוב הדברים. הדף לא יאפשר להיות אנגריבירדס. קרועים במתח הזה של לסגור אפשרויות, להיות במרחב ידוע ובטוח, מול לפתוח אינסוף אפשרויות. מתים מפחד מהאפשרות השנייה.

הדף הוא המשך המחשב. (סייבורג נולד בעולם של יחסי כוח—גברים מול נשים) (האיטיות נותנת המון—מקום להשפיע. זה המקום לתיווך ולפעולה) שתי מגמות שהעולם נמצא בתוכם והם משמעותיות בשביל להבין את החוויה הדיאלקטית (שני ראשים של סייבור מתוך שני מגמות שונות)

  1. גן נעול (האדם לא יפגוש באג או חוויה לא מתוכננת, וזה תמיד יעבוד טוב) (הכל מאוד סגור ומסודר היטב) (ממש כמו גן עדן, ולכן נקרא גן נעול) (הגנה מפני האפשרויות האינסופיות—האפשרויות הם אפשרויות של התוכנה. רובנו לא פוגשים את התוכנה אף פעם, איפשהו מאחורי הממשק (הדיון הוא על ממשק ולא על מה שמאחוריו—אפל מגינים מפני הכל. הרבה יותר נוח לנו להתמודד עם עולם מוגבל אפשרויות, דבר שאנחנו מכירים ולא אינסופי.))
  2. כשלא עובד, הולכים למומחה.
  3. פירצה אפשרית רק כשיש תאונה (כשהסיפור לא עובד)
  4. מכונה מספרת שהיא מכונה (מסך המוות השחור), הכל נפל, רגע התאונה
  5. ציטוט מתוך הקדמה לספר (...), תאונה אינטגרטיבית, מודרניות תקרוס מתוך בנייה של מודרניות על טכנולוגיה מאפשרת תאונה קולוסאלית שמעלה אפשרויות. רגע שיכול להביא פרוייקט לקיצו.
  6. הסייקל של שליחה למומחה והחזרה לגן הנעול הוא ההגנה האינסופית, אבל גם יכול להביא לתאונה האינטגראלית. (המומחה זה מערכת, לא אדם ספציפית. המכשיר הוא חלק ממערכת. תומך וחלק מהתאונה גם)
  7. ממשק פרוץ
  8. IT CAN DO FURTHER- WINDOWS חיה במתח בין הדברים האלו. כל-כך הרבה אפשרויות לקריסה שהוא נמצא באמצע. רוב משמתמשיה חיים בעולם העולם עד כמה שאפשר.
  9. אף על פי כן יש הזנה מתמדת בין המגמות הסותרות. פיירפוקס כדוגמא. כשבונים הרבה מאוד אנשים וכל אחד לוקח חלק בפרוייקט יש קשר בין "יש לי בעיה" ל-"יש לי פתרון" ויש קשר תמידי. כולם הם חלק ממערכת. תוכנה במובן הגולמי ותוכנה במובן ה____. כולם לומדים אחד מהשני. (לא כל-כך הבנתי את הנקודה הזו)
  10. הבדל בין קוד סגור לממשק סגור.
  11. לא תמיד עושה את מה שהוא צריך לעשות. רשימה שחורה ולבנה. מי נכנס ולא נכנס מבחינת תוכנות. תפיסה של אפל היא תפיסה של רשימה לבנה. מי שנכנס הוא כי נתתי לו להיכנס. צריך להוכיח את עצמו בשביל זה. (השאלה היא האם עושה את מה שאמור לעשות)
  12. שכיחות התאונה גוברת ופירצה אפשרית רק כשיש תאונה

כשיש בעיה ונכנסים פנימה לומדים לאורך הדרך ברבדים יותר עמוקים מהסייבורג הופכים להיות מישהו שלומד את התוכנה (רגע שהתאונה מאפשרת אותה) כשזה לא עובד, פונים לקהילה יש מרחב שהוא המפץ הגדול של המסוגלות הטכנולוגית שמפקיע אותה מתפקיד הגיקים לזה שכל אדם יכול להיות זה שלוקח בעלות על בעיה. בונים מרחב נפילה בכל הקטע הזה. להיות מוכנים כדי לעשות תהליך שהוא לא סביב הסוגיה הזו. דוגמא בצבא. עבדו על תוכנה שקרסה פעם, פעמיים בשבוע.... צריכים לדעת מתי אנחנו במוד וורד ובמוד PDF אנחנו נדרשים ללמוד משהו שעוד אין עליו ידע. המציאות הזו מכריחה אותנו לקחת חלק ממנה. סייבורג 2.0 זה הסייבורג של הרשת החברתית כמישהו מעורב, פועל, יוצר ולא במציאות סגורה. הרוכב במד דופק כן גם יכול להרים את הראש. יש כאן אמירה שהיא קריאת כיוון למה שאנחנו רוצים לעשות במסוגלות טכנולוגית. אנחנו שואפים ליצור כמה שפחות תאונות והפרעות. איך מאזנים בין בפנים לבחוץ—מצד אחד חיים בעולם ומצד שני יאפשר להיות מבחוץ.

מסוגלות טכנולוגית

תחושת מסוגלות והשפעה על המרחב שאני חי בתוכו. שליטה בכלים יכולת ל"צאת החוצה"—נדרשת מחוץ לחווית ממשק משתמש רלוונטיות טכנולוגית—זה השאלה איך אני ניגש לסוגיה באופן שהוא תואם את הסוגיה. מי הקהל ומה רוצים להשיג. זו השאלה וזה ההקשר. חשוב לדעת איך ניגשים, מתי ואיפה. סוג כתיבה. איך בוחרים לנתנסח. אולי אני מדבר בכלל. איפה כדאי לפרסם.

מציאות של DO IT YOURSELF נוצרה ואנחנו נעשים מומחים בעזרת קהילה. אבל השאלה מתי ואם זה יקרוס ואיך כיחידים נגיב לכזו קריסה. יתר על כן, אבל איננו פונים לקהילה בדברים רציניים מאוד (כמו ניתוח). זה אומר הרבה.


מצגת

לקריאה נוספת