התרעה בסיסית

From Reut Wiki

כללי

דרך להתמודדות עם פער הרלוונטיות הנעשית דרך הצבעה עליו, על הסכנות הטמונות בו ועל הכדאיות שבעשיית Reframing של התפיסה הנוכחית.

פער הרלוונטיות

לאחר השלב הראשון של הכרוניקה של פער הרלוונטיות בו לרוב ישנה קוהרנטיות בין תפיסת המציאות לבין המציאות עצמה פרט למספר הפתעות מצביות לגבי המקום, הזמן או הטכנולוגיה מתרחש השלב השני, האינקובציה, בו מתרחשת סטייה של המציאות עקב שינויים בסיסיים שהופכים את דפוסי החשיבה של השחקן לבלתי רלוונטים.

כבר בשלב זה ניתן להצביע על אי ההלימה בין המציאות לתפיסתנו אותה אם נתמקד בכל רגע נתון בנסיונות מודעות ואימות מול המציאות.

כך ניצור התעוררות, הבנה שיש צורך בשינוי התפיסה ואפשרות למניעת הפתעות בסיסיות עתידיות.

סוגי התראות בסיסיות

התרעה בסיסית אפקטיבית

דוגמא להתרעה זו היא האינתיפאדה השנייה בה באירועי ה"נכבה" הייתה התקפה אלימה של המון רב על עמדות צה"ל.

צה"ל הוזהר וכוחותיו היו במוכנות גבוהה. עשרים פלשתינים נהרגו. אירוע זה יצר הלם ועורר רצון עז לנקמה, ויחד איתו כישלון השיחות בקמפ דיוויד גרמו לצבא להבין שעליו להכין את עצמו לקראת עימות גדול בשנת 2000.

צה"ל, בראשות הרמטכ"ל הכין תוכניות מבצעיות לכל תרחיש, הצטייד בכלי רכב רבים ממוגני ירי, וקיים אימונים מיוחדים לכוחותיו.

דבר שמנע את ההפתעה העלולה להתרחש.

התרעה בסיסית לא אפקטיבית

דוגמא להתרעה זו היא האויב הנעלם, בשטח עירוני גם אם התריעו על קיומו של אויב במיקום כזה, ההתרעה לא יעילה שכן בשטח מסוג זה האויב מסוגל להסתיר עצמו ולא להיראות, על כן, גם אם נדע שהוא שם הדבר לא יסייע בפנינו לא להילכד בהפתעה.

למשל מבצע חומת מגן בו למרות שהתרחשה התרעה בסיסית לא אפקטיבית, באופן ספציפי הפעם צה"ל ניצח ניצחון מוחץ.