הפורום הישראל לעירוניות

From Reut Wiki

רקע כללי: הפורום הישראלי לעירוניות

הפורום הישראלי לעירוניות נועד לייצר סדר יום של חברה אזרחית, כהשלמה ואתגור לפורום העירוניות הממשלתי. הפורום הוא דוגמא קלאסית לנסיון השפעה של מנהיגות ללא סמכות. אופן הפעולה הוא רתימה של גופי חברה אזרחית, מתכננים, שחקני מפתח מהשלטון המקומי ואקטיביסטיים, בו הם מתחלקים לקבוצות עבודה, סביב מושג המטריה עירוניות אחרת.

הארגונים המתכללים הינם החוג לעיצוב עירוני בבצלאל, המרכז הבינתחומי בהרצליה.

צוות הליבה: חנה מורן, אליסה רוזנברג, ד"ר אלס ורבקל, נעמי צור, יוסף ג'בראין.

משתתפי מפתח: ד"ר מירב אהרון גוטמן, אייל פדר, פרופ' ערן רזין ,

דגשים ומרחבי הפעילות של הפורום

ברמת ה'מוצהר', מרחבי פעילות: המרחב הציבורי, השכונה, העיר, הממשק בין העיר והאיזור.

נושאי חתך אפשריים:

א. קהילה, חוסן , זהות ומיעוטים, מגדר, צדק, גילאים, חוסן

ב. אקלים, טבע, תשתיות, בריאות, קיימות, משאבי וכלכלה מקומית.

- זה ברמה המוצהרת.

ברמת ה'יש', רוח הפורום הוא התמקדות באחר - אחרות של פליטים, פלסטינים. פעולה.

פרטים טכניים אודות הפורום:

גאנט הפעילות החל בינואר, ומכוון את עצמו לאוקטובר 2016, לכנס בקיטו. בנוסף יש דף פייסבוק, ומייל.

קבוצות העבודה

א. עיר ואיזור - הנחיית נעמי צור

בממשק בין העיר והאיזור, מתוך ההבנה שאנחנו במאבק כוחות בין העיר למדינה, והעיר מנצחת. העיר מגלה כי היא לא רלוונטית ביחס לגבולות שלה. הבעיה היא שכל אחד אחראי על שטח אחר, ואיך כל שכבה מצליחה לנהל ולתקשר עם שכבות שונות לה.

ב. העיר המתכללת - אדר' חנה מורן

העיר המתכללת - הרעיון הוא לייצר חיבור בין אג'נדות עירוניות: רוב הערים מתכננות לפי נושאים. הבעיה היא שהתוכניות לא מדברות אחת עם השניה. אנחנו מפסידים במצב כזה את איגום המשאבים הידע והיכולות לייצר פרויקטים שהם מחוללי שינוי.

ג. המרחב הציבורי מן הפרט אל הכלל - ד"ר אלס ורבקל
האם יש מרחב ציבורי בעיר הטרוגונית, איך מייצרים אותו. האם הוא נגיש - פיזית ותרבותית. האם מרחבים כאלה יכולים לתת מענה
לאוכלוסיות שונות. כמו כן איך דנים ומנהלים על מרחב ציבורי בין קני מידה משתנים?

- השאלה המרכזית היא מה מייצר את המרחב הציבורי הישראלי? מהם ה'רגעים העירוניים' שאותם צריך לתפוס ולהעצים.

הנושא של ציבור הוא מאוד משתנה. התפיסה של גיוון, וגיוון = טוב, והעניין שהעיר טובה מהכפר בגלל הגיוון ומייצר חילופין.

אנונימיות אינטימית- העיר משחררת כי היא נותנת לאדם רגע בו הוא נוצר בסביבה חדשה שבו אפשר להגדיר את עצמו. מהזווית הזה, תנועת העירוניות לקחה את הרגע הזה, שהוא דיאלקטי, ואז הוא מרגיש מאוד מנוכר. ואז כל אחד צריך להחליט איזה דבר זה עסקת חבילה טובה לך. תפיסת העירוניות לקחה את הדיאלקטיקה ועשתה מזה מודל קשיח ופיתה. הרבה מהרעינות על מהי עירוניות נולדה בפינת רחוב מאוד ספציפית, וזה השתכפל בצורה של העתק הדבבק, וצריך להבין שבמזרח התיכון

מירב אהרון על צפת: פורומים של עירוניות היו עסוקים בלנגח את מודיעין - אנשים מצביעים ברגליים שהם רוצים לבוא למרות שהמתכננים נהנים לרדת עליה. global south

בשנות ה70, דברים צמחו עם הרבה עבודה בשטח עם הרבה גורמים. - תנועה

מהו מרחב ציבורי
בין האנשים שעוסקים בתחום, אין הסכמה על המושג 'עיר'. וגם אין הסכמה על המושג 'מרחב ציבורי'.

אפשר להגדיר עיר ואפשר להגדיר מרחב ציבורי.

הגדרת מרחב ציבורי:

הנגדה למרחב פרטי - הלל שוקן - הציבורי הוא מרחב שאפשר ללכת אליו בכוונה, ואפשר לעבור בו במקרה. למרחב פרטי הולכים תמיד בכוונה.

הגדרה לא קניינית ולא סטטוטורי.

האם אין רצף?

האם צריך לראות שמים?

- מרחבים עירוניים שעוברים שינויים דרסטיים. למשל רחבת הכותל. בשכונות הותיקות מרחבים ציבוריים בשם 'התחדשות עירונית' עוברים 'כיסוח

עיר:

הצורך לשנות את הפורמטים הבסיסיים של התכנון
  • בבלגיה ב'פלנדרז' היתה שיטה שדומה לתבעו"ת, spaiceail structere plans - ומגדירה את המרחב הבסיסי, אבל את הסדור הפנימי. מתחילים את החוויה של האדם במרחב ואז בונים את עקרונות התכנון.
  • השיח בארץ הוא מאוד סטטוטורי. שטחי הציבור. במטה הלאומי לעירוניות.
  • מתקיים כעת תהליך חקיקה להתחדשות עירונית.
  • התדריך לשטחי ציבור - ניתן מענה כמותי ללא מחשבה על נושאים נוספים
  • במטה הלאומית לעירוניים - עוד שלושים שנה מייצרים ייחוד ויזואלים. מבא"ת. - פורמט דרכו צריך להגיש תוכנית.
  • בלי שינוי דרסטי של כלי התכנון, המקצבים, והיכולות לכלול איכויות ואוכלוסיות בתהליכים, השיח יהיה תמיד באוויר.
  • בתוך ההקשר הנוכחי של משבר דיור, הלחץ והכיווניות של פעולת הממשלה היא ליצור כמה שיותר דיור וכמה שיותר דירות.
  • איך אנשי המקצוע יהיו חלק מרכזי בקבלת ההחלטות
  • הצורך הוא של תושבים לקחת בעלות על המרחב שלהם.
  • עיריית מודיעין שלב ב של העיר- הפסיקו את ההרחבה של העיר על חשבון שטחים פתוחים, בדרך של שיתוף ציבור.תוכנית מתאר השתנתה לגמרי. תהליך של אנשים שרוצים אנשים כמונו.
  • המאבק בין הסטטוטורי והתכנוני לבין מה שצומח מלמטה הוא מאבק עיקרי ויסודי שנוגע לא רק בתהליך.
  • הסכמה של משרד הרווחה, לייצר שינוי בתוך חוקי התכנון.
המשגת אתגרים כללית על ידי המשתתפים:
  • שכונות המגורים ההומוגניות הישראליות:
  • אופן התפעול של מרחבים ציבוריים שאינם פיזיים: מרחבים ציבוריים שמנסים למנוע מאחרים להצטרף - גדרות בסוף היום, גביית תשלום מאנשים שאינם תושבים.
  • המוטו להפסיק למשוך תושבים חזקים. צורך לעבוד מאוד חזק על יחסי ישן חדש. לנתח את המחיר החברתי של מרחב חדש ביחס למרקם קיים.
  • איך מתמודדים עם הומוגניות ישראליות - נתינת הדעת על שכונות חדשות ולא על הסביבה.
  • מצב של אי שיוויון שהולך ומתרחב. יש אוכלוסיות כמו מודיעין ששואפות להיות מעמד הביניים. והם תובעות קניונים ופארקים וכו'. ואז כל היישובים שמסביבן נופלים. לוד, רמלה, ירושלים וכו' שיצרו ערים של עוני, שהם לא מצליחים לייצר. ואז הם רוצים להנות מהמרחבים הציבוריים שמעמד הביניים יצר לעצמו. יש פה סיפור מעמדי יותר מאתני. במודיעין ובצור יגאל יש אשכנזים ומזרחים ששינוי מצב, ואז יש שם . המרחב הציבורי של כל עיר ושכונה צריך להיות נידון בתוך מרחב רחב יותר - של אי השיוויון האיזורי.
  • התחדשות עירונית של מרחבים שכונתיים קיימים.
  • מה התחדשות עירונית תורמת למרחב הציבורי. צריך לשים את השמיים וגם את הקרקע.
  • איך לעודד קבוצות של תושבים שרוצים לייצר דברים במרחב הציבורי - החל ממוסדות החינוך.
  • המרחב הציבורי זה גם הפארק. הרחבת המדרכה של רחוב הרצל. גינות של מטרים בודדים.
  • בעיית משילות קשה, שמחלחלת אל הרחוב
  • האם שירותים ציבוריים נכללים בסוגיה הזו.
  • אתגרים לאומיים שמתנקזים אל מרחבים גאוגרפיים ספציפיים - שש מדינות לששה עמים: הפזורה הבדואית, דרום תל אביב, מזרח ירושלים, המשולש, הפריפריה, יהודה ושומרון, - ויש עוני מושגי משמעותי בהתמודדות עם אותה קבוצה.
  • ממסד שמחבק יוזמות מקומיות: איך מונעים השתלטות של קהילות על מרחב ציבורי. איך מייצרים שיתוף ציבור.
  • חוף הים - מרחב ציבורי ששייך לכל העם אבל מנוהל על ידי קבוצות קטנות - ניהול מרחבי ציבורי.
  • שבמרחב הציבורי יהיו אנשים, שאם תראה אדם במרחב הציבורי, לא תוכל לדעת מה המאפיין שלו - לא על רקע מעמדי ואתני - אלא גנרי לחלוטין
  • התפתחות על ציר הזמן - יכולות להשאיר קצוות פתוחים של תכנון
  • מהם השירותים שתושב מקבל במרחב הקרוב.
משתתפים
איילת מוראל - אדר' נוף, מיכל יוקלה אדר' טכניון
עפרה מתכננת היבטים חברתיים במשרד הרווחה

אור לוסטינגר, רכזת מעמותת מרחב

מירב אהרון גוטמן - קורס בתכנון חברתי בטכניון

עדי סגל וינר - מנהל שימור רשות העתיקות

תכנון אסטרטגי ברשויות מקומיות

צביקה מינץ - מתכנן ערים עצמאי

שגית - מנהלת הפורום הישראלי

הילה ברנע - רכזת הקלינקה האורבאנית באוניברסיטה העברית.

ציפי רון - שמור ופעילות ציבור

אילן שוקן - אד' ומתכנן

ד. מיקרו אורבניזם - אליסה רוזנברג

התייחסות למרחב העירוני לפי קני מידה, מתמקד במודלים וערוצים שונים לשחקנים שונים שעוסקים בקנה מידה פרוייקטלי, 'אוקופוקנטורה עירונית', שמייצרות שינוי ממשי במרחב. מהם ההתערבויות הללו, מי מוביל אותם, מה ההשפעות של אותם התערבויות, מה הקונטקסט בהם הם צומחות, ומה היחס בין טווחי זמן.